No country for old shoes – עברית

כבר זמן מה, מחשבותיי עסוקות בנעליים. באופן אישי, יש לי עשר זוגות, אבל לסיפור הבא עובדה זו לא משנה. כך, “תעלומת הנעליים” מההתחלה:

ברחוב שבו אני גרה יש כמה ספסלים. עליהם מונחות, לעתים קרובות, נעליים ישנות. מי שעלה לישראל מכיר את התופעה הזאת: נעליים על ספסלים בפארק, נעליים על קירות, נעליים בתחנות אוטובוס. למה הנעליים האלה לא היו זרוקות בפח? מי שם אותן על ספסלים? למה הן מעולם לא נעליים יפות? למה אני לא רואה, לדוגמה, נעלי סטילטו, אלא רק נעליים ענקיות, מכוערות וללא עקבים?

שאלתי ישראלים, אבל לא נראה שמישהו מהם הבחין בתופעה. איך זה יכול להיות? מאז והלאה, בטיולים שלי, התרכזתי יותר בנושא. הסתכלתי בזמן שאנשים עברו לידן מבלי להקדיש אפילו מבט. אבל אם הישראלים אפילו לא מבחינים בנעליים האלה, לא יכול להיות שהן שם למטרות צדקה, מפני שמי היה אוסף ונועל את הנעליים המוזרות?

יום אחד החלטתי לארוב ולגלות לבסוף מה הסיפור של הנעליים האלה ומהיכן הן באות. לקחתי כרית, שיהיה נוח, ורשמקול, כדי לראיין את האנשים שזונחים נעליים בצורה זו. התארגנתי בנוחות  מתחת לעץ פיקוס גדול (כי בארץ הם מאוד גדולים). באור הירח ראיתי את העטלפים חגים מעל ראשי ושמעתי את רחש הצרצרים. אחרי מה שהרגיש כמו חמש עשרה דקות, קמתי וחזרתי הביתה כדי לבדוק את סוגי העטלפים בישראל… רק ליתר בטחון. זו הרגשה משונה בלילה לבד על ספסל בפארק. על פי ויקיפדיה, ערפדים קיימים רק בדרום ארצות הברית ובדרום אמריקה. בחזרה אל מתחת לעץ הפיקוס שלי, אני בוהה אל תוך הלילה, אולם לא “זונחי נעליים” ולא “אוספי נעליים” הגיעו. אולי הם פעילים בשעות היום? הפקדתי את הכרית מתחת לזרוע שלי וזנחתי את המשימה המטופשת הזו. איך אני אמורה לפקח על הספסלים במהלך היום מבלי לאבד את מקום העבודה שלי?

מאחר ש-Google עזר לי בהצלחה עם השאלה בנוגע לעטלפים, אני מנסה עכשיו לפתור את תעלומת הנעליים באותו אופן. אני מקלידה „Shoes in Israel“  ומקבלת הרבה כתובות לחנויות נעליים בתל-האביב. מאיפה Google יודע בעצם שאני גרה במרכז ולא באילת? חנויות הנעליים הן ממילא לא התשובה שחיפשתי. השתדלות נוספת:

  „Abandoned shoes Israel“

 כל התוצאות קשורות למלחמות ולנושאים צבאיים. בין התוצאות יש אפילו דיווחים על מלחמת ששת הימים. לנעלי הפקר יש באמת כזה כוח סמלי?… או אולי Google טועה?… פתאום עולה בי מחשבה מפחידה (אחרי ש Googleפישל..). ומה אם בכל זאת יש פה ערפדים?

אולי תמיד הסתכלתי על הנושא מהצד הלא נכון. מה אם זה לא על הנעליים, אלא על היכן הן מונחות? זה יכול להסביר מדוע הן מעולם לא יפות.

כמו ב-Shoe tossing, זוגות נעליים שנקשרים בשרוכים ונזרקים על כבלי חשמל וענפי עצים, הנחת הנעליים עשויה להיות קוד סודי. לפי שמועות, נעליים תלויות על קווי חשמל הן אינדיקציה לנקודות סחר בסמים אך המבנה והמארג החברתי של השכונה בה אני גרה נוגדים תיאוריה זו: בית אבות, גן ילדים, בית אבות, בית הספר.

אז מה זה כל העניין הזה?… בגלל שלא עלה בידי להאיר את השאלה הזו אחרי חקירה של שנים, לבסוף אני עושה ניסיון בעצמי ושמה על ספסל בחזית הבית שלנו זוג נעליים שלי. בואו נראה מה ההשפעה שתהיה לכך עליי.

בחזרה אל הדירה, אני שמחה שיש יותר מקום בארון הנעליים ועכשיו אני, ללא שום מצפון,   יכולה לקנות זוג חדש ויפה.


Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: